Brown-Driver-Briggs תְּנוּבָה noun feminine fruit, produce; — absolute Isaiah 27:6; construct תְּנוּבֵת Ezekiel 36:30; תְּנוּבָתִי Judges 9:11; plural תְּנוּבֹת Deuteronomy 32:13, וֺת- Lamentations 4:9; especially שָׂדַי ׳ת fruit, produce, of field Deuteronomy 32:13; Lamentations 4:9; compare הַשָּׂדֶה ׳ת Ezekiel 36:30 ("" פרי העץ); of fig-tree Judges 9:11; metaphor of Israel וּמָֽלְאוּ ׳פְנֵיתֵֿבֵל ת Isaiah 27:6 ("" ׳יַשְׁרֵשׁ יעקב יציץ ופרח ישׂ). Forms and Transliterations וּתְנוּבַ֖ת ותנובת מִתְּנוּבֹ֖ת מתנובת תְּנוּבָֽה׃ תְּנוּבָתִ֖י תְּנוּבֹ֣ת תנובה׃ תנובת תנובתי mit·tə·nū·ḇōṯ mittənūḇōṯ mittenuVot tə·nū·ḇā·ṯî tə·nū·ḇāh tə·nū·ḇōṯ tənūḇāh tənūḇāṯî tənūḇōṯ tenuVah tenuvaTi tenuVot ū·ṯə·nū·ḇaṯ ūṯənūḇaṯ utenuVatLinks Interlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts |
    |