שְׁמָמָה₅₅ noun feminine a devastation, waste; — absolute ׳שׁ Exodus 23:29 +; plural construct שִׁמְמוֺת Jeremiah 51:26 +; — waste, usually of land, city, house, etc., Exodus 23:29 (E), Isaiah 1:7 (probably strike out, with words following Stu^{JP Th. 1877, 714} FB^{JBL (1890), 84}), Leviticus 26:33 (H), Jeremiah 4:27 14t. Jeremiah ("" מֵאֵין ׳אָדָם ונו Jeremiah 32:43, מֵאֵין ישֵׁב Jeremiah 34:22), Ezekiel 6:14 18t. Ezekiel (Ezekiel 35:7 a read שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה for ᵑ0 ִ˜שׁמְמָה וּשְׁמָמָה, so Hi Co Toy Krae and others) +; of prince, ׳יִלְבַּשׁ שׁ Ezekiel 7:27; of idols Micah 1:7; ׳כּוֺם שַׁמָּה ושׁ Ezekiel 23:33. — Ezekiel 35:12 see שׁמם

Qal.

ִ˜שׁמְמָה Ezekiel 35:7 see foregoing.

וּשְׁמָמָ֑ה וּשְׁמָמָ֔ה וּשְׁמָמָ֖ה וּשְׁמָמָה֒ ושממה לְשִֽׁמְמ֥וֹת לְשִֽׁמְמָ֖ה לִשְׁמָמָ֑ה לִשְׁמָמָ֔ה לִשְׁמָמָ֖ה לִשְׁמָמָ֣ה לשממה לשממות שְׁמֵמָ֑ה שְׁמָמָ֑ה שְׁמָמָ֔ה שְׁמָמָ֖ה שְׁמָמָ֜ה שְׁמָמָ֣ה שְׁמָמָ֤ה שְׁמָמָ֥ה שְׁמָמָ֨ה שְׁמָמָֽה׃ שְׁמָמָה֙ שִֽׁמְמ֤וֹת שִׁמְמ֥וֹת שֹֽׁמְמֹתֵ֔ינוּ שממה שממה׃ שממות שממתינו lə·šim·māh lə·šim·mō·wṯ leshimMah leshimMot ləšimmāh ləšimmōwṯ liš·mā·māh lishmaMah lišmāmāh šə·mā·māh šə·mê·māh šəmāmāh šəmêmāh shemaMah shemeMah shimMot shomemoTeinu šim·mō·wṯ šimmōwṯ šō·mə·mō·ṯê·nū šōməmōṯênū ū·šə·mā·māh ūšəmāmāh ushemaMahInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts