I. שֹׁד, שׁוֺד (see below) noun masculine violence, havoc, devastation, ruin; — ׳שׁ absolute Hosea 7:13 +; construct Isaiah 22:4 +; —

1 violence, havoc, as social sin: חָמָס וָשֹׁד Amos 3:10; Jeremiah 6:7; Jeremiah 20:5; Ezekiel 45:2, ׳וְח ׳שׁ Habakkuk 1:3, כָּזָב ׳וָשׁ Hosea 12:2 (1. וָשָׁוְא, ᵐ5 We Marti a.), וָשֶׁבֶר ׳שׁ Isaiah 59:7; Isaiah 60:18; Proverbs 24:2 ("" עָמָל;רְשָׁעִים ׳שׁ Proverbs 21:7; with Genitive object עֲנִיִּים ׳שׁ Psalm 12:6.

2 devastation, ruin, for nation Hosea 7:13, כְּשֹׁד מִשַּׁדַּי יָבוֺא Isaiah 13:6 (simile of ׳יוֺם י) = Joel 1:13; Isaiah 16:4 (Lo Gr Che^Hpt Marti שֹׁדֵד; "" רֹמֵס), Isaiah 22:4, וְשֶׁבֶר ׳שׁ Isaiah 51:19; Jeremiah 48:3; more Generally Amos 5:9 (twice in verse); for individual Job 5:21 (van d. H. שׁוֺד), Job 5:22; for beasts Habakkuk 2:17 (+ חֲמַס לְבָנוֺן). — Hosea 10:14 see שׁדד Infinitive — מִשּׁד (הָֽלְכוּ) Hosea 9:6 read אַשּׁוּר We Now Marti. — II. שֹׁד, see שׁדה. below

שַׁדַּי see below אַשְׁדוֺד; > here, Thes and others

שׁדה (√ of following; Arabic moisten, breast; Aramaic Plural תְּדַיָּא, breasts; compare Lag^{BN 171}; Hebrew noun originally *שָׁרֶה Ba^{NB 9}, compare Id.^{ZMG xii (1887), 637}).

הַשֹּׁ֧ד השד וְשֹׁ֖ד וְשֹׁ֥ד וָ֠שֹׁד וָשֹׁ֖ד וָשֹׁד֙ וּכְשֹׁ֖ד וכשד ושד כְּשֹׁ֖ד כְּשֹׁ֧ד כשד לְשֹׁ֣ד לשד מִ֝שֹּׁ֗ד מִשֹּׁ֔ד מִשֹּׁ֥ד משד שֹׁ֔ד שֹׁ֖ד שֹׁ֥ד שֹׁ֭ד שֹׁד־ שד שד־ haš·šōḏ hashShod haššōḏ kə·šōḏ keShod kəšōḏ lə·šōḏ leShod ləšōḏ miš·šōḏ mishShod miššōḏ shod šōḏ šōḏ- ū·ḵə·šōḏ ucheShod ūḵəšōḏ Vashod veShod wā·šōḏ wāšōḏ wə·šōḏ wəšōḏInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts