אֵ֫בֶל noun masculine^{Genesis 50:11} mourning — absolute Genesis 50:10 17t.; construct Genesis 27:41 3t.; אֶבְלֵךְ Isaiah 60:20; אֶבְלָם Jeremiah 31:13 — for dead, construct Genesis 27:41; Deuteronomy 34:8 ("" בּכי) so יָחִיד ׳א simile for grievous mourning Amos 8:10, id. metaphor Jeremiah 6:26 ("" מִסְמַּד תַּמְרוּרִים); Genesis 50:11 (twice in verse); Jeremiah 16:7 compare 2 Samuel 19:3 ׳עשה א Ezekiel 24:17 (see Co) followed by לְ Genesis 50:10 (see also II. אָבֵל near the end); for calamity, Esther 4:3; Esther 9:22 ("" יָגוֺן; contracted יוֺם טוֺב) Job 30:31 ("" קול בכים Isaiah 60:20; Isaiah 61:3 (where apparently = mourning garb, followed by מַעֲטֵה תְהִלָּה, see also Bi Che on text.; "" רוּחַ כֵּהָה; contracted שֶׁמֶן שָׂשׂוֺן); Jeremiah 31:13 ("" שׂשׂון), Lamentations 5:15 ("" מָחוֺל), Amos 5:16 ("" מִסְמֵּד); compare כִּבְנוֺת יַעֲנָה ׳א Micah 1:8; = time, period of mourning 2 Samuel 11:7; ׳בֵּית א Ecclesiastes 7:2 ("" ׳בּ מִשְׁתֶּה, Ecclesiastes 7:4 ("" שִׂמְחָה ׳בּ); ׳בִּגְדֵי א garments of mourning 2 Samuel 14:2.

אֵבֶל מִצְרַיִם see ׳אָבֵל מ below II. אבל.

אֵ֔בֶל אֵ֖בֶל אֵ֗בֶל אֵ֣בֶל אֵ֤בֶל אֵ֥בֶל אֵֽבֶל־ אֶבְלֵֽךְ׃ אֶבְלָ֤ם אבל אבל־ אבלך׃ אבלם הָאֵ֗בֶל האבל וְאֵ֖בֶל וּמֵאֵ֖בֶל ואבל ומאבל כְּאֵ֣בֶל כאבל לְ֭אֵבֶל לְאֵ֖בֶל לְאֵ֗בֶל לאבל ’ê·ḇel ’ê·ḇel- ’eḇ·lām ’eḇ·lêḵ ’êḇel ’êḇel- ’eḇlām ’eḇlêḵ Evel evLam evLech hā’êḇel hā·’ê·ḇel haEvel kə’êḇel kə·’ê·ḇel keEvel lə’êḇel lə·’ê·ḇel leEvel ū·mê·’ê·ḇel ūmê’êḇel umeEvel veEvel wə’êḇel wə·’ê·ḇelInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts