עַמּוֺנִי, עַמֹּנִי adjective, of a people Ammonite; — absolute masculine singular עַמּוֺנִי as substantive Deuteronomy 23:4 an Ammonite (generic), so עַמֹּנִי Nehemiah 13:1; הָעַמּוֺנִי of individual 1 Samuel 11:1,2; 2 Samuel 23:37 = 1 Chronicles 11:39; Nehemiah 2:19, so הָיַמֹּנִי Nehemiah 2:10; Nehemiah 3:35; feminine singular הָעַמֹּנִית 1 Kings 14:21 2Chronicles 12:13; 1 Kings 14:31, so הָעַמּוֺנִית2Chronicles 24:26; הָעַמֹּנִי as substantive collective Ezra 9:1; masculine plural as substantive עַמֹּנִים 1 Kings 11:5, ׳הָע Deuteronomy 2:20; Nehemiah 4:1, ׳הָעַמּוֺ2Chronicles 26:8 (on 2 Chronicles 20:1 see מְעוּנִים); feminine plural as adjective עַמֳּנִיֹּת 1 Kings 11:1, so Nehemiah 13:23 Qr, Kt עמוניות.

הָֽעַמֹּנִ֔י הָֽעַמֹּנִי֙ הָֽעַמּוֹנִ֔י הָֽעַמּוֹנִ֗י הָֽעַמּוֹנִ֛ים הָעַמֹּנִ֑י הָעַמֹּנִ֖י הָעַמּוֹנִ֑י הָעַמּוֹנִ֔י העמוני העמונים העמני וְהָֽעַמֹּנִ֔ים וְהָעַמֹּנִ֜ים והעמנים מֵֽהָעַמּוֹנִ֛ים מהעמונים עַמֳּנִיּוֹת֙ עַמֹּנִ֧י עַמֹּנִֽים׃ עַמֳּנִיֹּ֖ות עַמּוֹנִ֛י עמוני עמני עמניות עמנים׃ ‘am·mō·nî ‘am·mo·nî·yō·wṯ ‘am·mō·nîm ‘am·mō·w·nî ‘ammōnî ‘ammōnîm ‘ammonîyōwṯ ‘ammōwnî ammoNi ammoNim ammoniyOt hā‘ammōnî hā‘ammōwnî hā‘ammōwnîm hā·‘am·mō·nî hā·‘am·mō·w·nî hā·‘am·mō·w·nîm haammoNi haammoNim mê·hā·‘am·mō·w·nîm mêhā‘ammōwnîm mehaammoNim vehaammoNim wə·hā·‘am·mō·nîm wəhā‘ammōnîmInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts