[מַרְעִית] noun feminine pasturing, shepherding, pasturage (always figurative); — suffix מַרְעִיתִי Jeremiah 23:1; Ezekiel 34:31, מַרְעִיתֶ֑ךָ Psalm 74:1; Psalm 79:13, etc.; —

1 pasturing, shepherding, צאֹן מַרְעִיתִי, of Israel as flock of ׳י, Jeremiah 23:1; Ezekiel 34:31, compare Psalm 74:1; Psalm 79:13; Psalm 100:3 + Psalm 95:7(read וְעַם יָדוֺ ׳מ ׳צ, compare Hup-Now Che).

2 pasturage, Hosea 13:6 (Now כִּרְעוֺתָם), Isaiah 49:9; Jeremiah 25:36.

3 by meton. = flock Jeremiah 10:21.

כְּמַרְעִיתָם֙ כמרעיתם מַ֭רְעִיתוֹ מַרְעִיתִ֖י מַרְעִיתֶֽךָ׃ מַרְעִיתֶךָ֮ מַרְעִיתָ֖ם מַרְעִיתָֽם׃ מַרְעִיתֽוֹ׃ מרעיתו מרעיתו׃ מרעיתי מרעיתך מרעיתך׃ מרעיתם מרעיתם׃ kə·mar·‘î·ṯām kəmar‘îṯām kemariTam mar‘îṯām mar‘îṯeḵā mar‘îṯî mar‘îṯōw mar·‘î·ṯām mar·‘î·ṯe·ḵā mar·‘î·ṯî mar·‘î·ṯōw mariTam mariTecha mariTi maritoInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts