4733. miqlat
Brown-Driver-Briggs
מִקְלָט noun [masculine] refuge, asylum (P Chronicles); — ׳עָרֵי מ asylum-cities Numbers 35:11,13,14, ׳עָרֵי הַמּ Numbers 35:6; Joshua 20:2, so 1 Chronicles 6:42; 1 Chronicles 6:52 (but read ׳עִיר הַמּ according to "" Joshua 21:13,21, so Be Kau Kit), ׳לְמ (after הָיָה) Numbers 35:12,15; Joshua 20:3; construct in phrase עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ Joshua 21:13,21,27,32,38 (Gi; Joshua 21:36 van d. H. Baer); suffix of refugee, עִיר מִקְלָטוֺ Numbers 35:25,26,27,28,32.

Forms and Transliterations
הַמִּקְלָ֔ט הַמִּקְלָ֛ט המקלט לְמִקְלָ֑ט לְמִקְלָ֔ט לְמִקְלָ֖ט למקלט מִקְלַ֣ט מִקְלַ֧ט מִקְלָ֖ט מִקְלָט֑וֹ מִקְלָט֔וֹ מִקְלָט֖וֹ מִקְלָטוֹ֙ מקלט מקלטו ham·miq·lāṭ hammikLat hammiqlāṭ lə·miq·lāṭ lemikLat ləmiqlāṭ mikLat miklaTo miq·lā·ṭōw miq·laṭ miq·lāṭ miqlaṭ miqlāṭ miqlāṭōw
Links
Interlinear GreekInterlinear HebrewStrong's NumbersEnglishman's Greek ConcordanceEnglishman's Hebrew ConcordanceParallel Texts
4732
Top of Page
Top of Page