4351. mekurah or mekorah
Brown-Driver-Briggs
[מְכֹרָה, מְכוּרָה] noun feminine origin (i.e. place of digging out?) — singular suffix אֶרֶץ מְכוּרָתָם Ezekiel 29:14; of a people, persons: plural suffix בְּאֶרֶץ מְכֻרוֺתַיִךְ Ezekiel 21:35 ("" בִּמְקוֺם אֲשֶׁר נִבְרֵאת); of Jerusalem, מְכֹדֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי Ezekiel 16:3.

Forms and Transliterations
מְכֹרֹתַ֙יִךְ֙ מְכֻרוֹתַ֖יִךְ מְכֽוּרָתָ֑ם מכורתם מכרותיך מכרתיך mə·ḵō·rō·ṯa·yiḵ mə·ḵū·rā·ṯām mə·ḵu·rō·w·ṯa·yiḵ mechoroTayich mechuraTam mechuroTayich məḵōrōṯayiḵ məḵūrāṯām məḵurōwṯayiḵ
Links
Interlinear GreekInterlinear HebrewStrong's NumbersEnglishman's Greek ConcordanceEnglishman's Hebrew ConcordanceParallel Texts
4350
Top of Page
Top of Page