4181. morashah
Brown-Driver-Briggs
מוֺרָשָׁה noun feminine a possession; — ׳מ Exodus 6:8 8t.; — of land Deuteronomy 33:4 (poem), Exodus 6:8 (P), Ezekiel 11:15; Ezekiel 25:10; Ezekiel 33:24; Ezekiel 36:2,5; of people Ezekiel 25:4; Ezekiel 36:3.

Forms and Transliterations
לְמ֨וֹרָשָׁ֜ה לְמֽוֹרָשָׁ֑ה לְמֽוֹרָשָׁ֖ה לְמֽוֹרָשָׁ֗ה לְמוֹרָשָֽׁה׃ למורשה למורשה׃ מֽוֹרָשָׁה֙ מוֹרָשָׁ֖ה מורשה lə·mō·w·rā·šāh lemoraShah ləmōwrāšāh mō·w·rā·šāh moraShah mōwrāšāh
Links
Interlinear GreekInterlinear HebrewStrong's NumbersEnglishman's Greek ConcordanceEnglishman's Hebrew ConcordanceParallel Texts
4180
Top of Page
Top of Page