מִדְיָן proper name, masculine 1. son of Abraham and Keturah Genesis 25:2,4 (J) 1 Chronicles 1:32,33.

2 an Arabian tribe Genesis 36:35 (= 1 Chronicles 1:46) Numbers 31:3 (twice in verse); Numbers 31:7,8 (twice in verse); Numbers 31:9 (P) Judges 6-9 (31 t.); having a כֹּהֵן (as chieftain?) Exodus 2:16; Exodus 3:1; Exodus 18:1 (E); זקנים Numbers 22:4,7 (JE), נשׂיא(יםׅ Numbers 25:18 (P) Joshua 13:21 (P), שׂרים Judges 7:25; Judges 8:3, מלכים Numbers 31:8 (twice in verse); Judges 8:5,12,26; בִּכְרֵי מִדְיָן dromedaries of Midian Isaiah 60:6; יוֺם מִדְיָן day of Midian Isaiah 9:3 (the victory over Midian Judges 7-8) compare Judges 10:26; Psalm 83:10,

3 אֶרֶץ מִרְיָן the land of Midian Exodus 2:15 (E) Habakkuk 3:7; מִדְיָן Exodus 4:19 (J) Numbers 25:15 (P) 1 Kings 11:18; land on Aelanitic gulf (where Arabic geographers still place town ). compare on Midian, Glaser^{Skizze ii. 447 ff.}; Hom^{Aufsätze i. (1892), 4f}.

בְּמִדְיָ֑ן בְּמִדְיָ֔ן בְּמִדְיָ֖ן בְּמִדְיָֽן׃ במדין במדין׃ וּמִדְיָ֖ן וּמִדְיָ֨ן ומדין כְּמִדְיָ֑ן כמדין מִדְיָ֑ן מִדְיָ֔ן מִדְיָ֖ן מִדְיָ֗ן מִדְיָ֜ן מִדְיָ֧ן מִדְיָֽן׃ מִדְיָן֙ מִמִּדְיָ֔ן מדין מדין׃ ממדין bə·miḏ·yān bemidYan bəmiḏyān kə·miḏ·yān kemidYan kəmiḏyān miḏ·yān midYan miḏyān mim·miḏ·yān mimidYan mimmiḏyān ū·miḏ·yān umidYan ūmiḏyānInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts